בעידן הגלובלי, שרשרת האספקה היא עורק החיים של כל ארגון, אך היא גם טומנת בחובה מגוון רחב של סיכונים. תקלת איכות, בטיחות, תקלה בציוד, או עזיבת עובד מפתח ואירועים פנים ארגוניים נוספים יכולים לשבש את שרשרת האספקה. מגפה, מלחמה, אירועים גיאופוליטיים, קריסה של ספק הם דוגמא לאירועים חיצוניים שבכוחם לפגוע ברציפות ובביצועי שרשרת האספקה, ולגרום להפסדים כספיים ופגיעה במוניטין. במאמר זה נסקור את גורמי הסיכון המרכזיים על שרשרת האספקה, נדון בדרכים לניהול סיכונים יעיל, ונציג אסטרטגיות למניעה והתמודדות עם סיכונים שמתממשים.
מה הם הסיכונים בשרשרת האספקה?
סיכוני שרשרת האספקה יכולים לנבוע מגורמים פנימיים וחיצוניים, אסקור את העיקריים שבהם:
שיבושים בשילוח בין לאומי
שיבושים שילוח סחורת לישראל יכולים לנובע מאירועים גיאופוליטיים שונים בעולם, מהווים סיכון משמעותי עבור חברות ולגרום ולנזקים כלכליים משמעותיים.
דוגמאות לאירועים כאלו: שביתות בנמלים שונים בעולם, אמברגו על ישראל, עומסים או חסימה של בנתיבי הובלה ימיים.
דוגמא לכך קורת בימים אלו בפעולות החות'ים בים האדום, הכוללות שיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ספינות, משבשות באופן משמעותי את נתיב הסחר הימי החיוני הזה. כתוצאה מכך, חברות ספנות רבות נאלצות לשנות את מסלולן ולהימנע ממעבר בים האדום, מה שמאריך את זמן ההגעה של הסחורות ומייקר את עלויות ההובלה. הדבר משפיע באופן ישיר על הסחר העולמי, יוצר עיכובים בשרשרת האספקה ומעלה את מחירי המוצרים לצרכנים.
חברות יכולות לנקוט במספר צעדים כדי להתמודד עם שיבושים בשילוח הבינלאומי:
- פיזור ספקים: עבודה עם מספר ספקים ממקומות גיאוגרפיים שונים, כדי למנוע תלות בספק יחיד או באזור בודד.
- בניית מלאי: הגדלת מלאי חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, כדי לספק מענה לעיכובים.
- שימוש בנתיבים חלופיים: בחינת אפשרויות הובלה חלופיות, כגון הובלה אווירית, רכבת או הובלה יבשתית.
שיבוש באספקה או קריסת ספק אסטרטגי
ניהול סיכונים יעיל דורש זיהוי ספקים קריטיים, הערכת יציבותם הפיננסית והתפעולית, וכן פיתוח תוכניות מגירה למקרים של קריסת הספק או מכל סיבה נדרש לייצר לו אלטרנטיבה.
בתקופת מגפת הקורונה, מפעלים בסין הושבתו ונוצר חוסר עולמי ברכיבים וחומרי גלם מספקים בסין.
ב 2024 החליט נשיא טורקיה על השעיה מוחלטת של כלל המסחר עם ישראל, ענפים בישראל שהתבססו על אספקה של סחורות מתורכיה נפגעו מכך כללית.
חשוב ליצור הסכמים ברורים עם ספקים, הכוללים חובות הדדיות, וכן לשקול פיזור סיכונים על ידי עבודה עם מספר ספקים חלופיים. בנוסף, מומלץ לקיים תקשורת שוטפת עם ספקים ולנטר את מצבם, כדי לזהות סימנים מוקדמים של קשיים אפשריים.
ביקושים חריגים ולא צפויים
ביקושים חריגים שיכולי להיות תוצאה של אירועים חיצוניים בלתי צפויים לדוגמא קריסה של מתחרה, ועליהם אין לארגון שליטה. אך ישנם מקרים שביקוש חריג הוא תוצאה של מהלך שיווקי.
בתחילת דרכי המקצועית כיהנתי בתפקיד מעתדת מלאי בחברת פלאפון, יום אחד הגעתי בבוקר ונדהמתי לגלות חוסר דרמטי בכל חלקי החילוף החיצוניים לכלל דגמי המכשירים. הסתבר שהשיווק יצא בקמפיין של החלפת פלסטיקה חינם לכלל הלקוחות….רק לא חשב לתאם זאת עם התפעול והארגון שכלל לא היה ערוך לכך. הדבר הביא לחוסרים במלאי, עיכובים באספקה, ופגיעה בשביעות רצון הלקוחות.
ניהול סיכונים יעיל במקרה זה דורש תקשורת ושיתוף פעולה הדוקים בין שיווק לתפעול, תוך שיתוף תחזיות מכירה ותכנון משותף של יכולות הייצור והאספקה. בנוסף, חשוב להכין תוכניות מגירה למקרים של ביקושים חריגים, הכוללות גמישות בייצור, גיוון ספקים, ואפשרויות אחסון נוספות.
תקלות בייצור
תקלות בייצור מהוות איום משמעותי על יציבותה ופעילותה התקינה של שרשרת האספקה, ועלולות להביא לשרשרת של עיכובים והפסדים כלכליים. מכונות תקולות, מחסור בכוח אדם, או בעיות באיכות חומרי הגלם – כל אלו עלולים לעכב את תהליך הייצור, ליצור מחסור במוצרים מוגמרים, ולגרום לאי עמידה בזמני אספקה. על מנת להתמודד עם סיכונים אלה, ארגונים נדרשים לנקוט בגישה פרואקטיבית של ניהול סיכונים. הדבר כולל ביצוע תחזוקה שוטפת לציוד, גיוון מקורות האספקה, ויצירת מלאי חירום. כמו כן, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות לניטור ובקרה של תהליכי הייצור יכולה לסייע בזיהוי מוקדם של תקלות וצמצום נזקן.
תלות בעובדי מפתח
ריכוז ידע אצל עובדים בודדים מהווה סיכון משמעותי לארגונים. אובדן ידע קריטי עקב עזיבה, פרישה או מחלה עלול לפגוע בהמשכיות תפעולית, לפגוע בתהליכים ובפרויקטים, ולמנוע מיוזמות חדשות להתרומם. ניהול סיכונים יעיל כולל מיפוי ידע קריטי, העברתו לעובדים נוספים, תיעודו במערכות ניהול ידע, עידוד שיתוף פעולה ושימור ידע. פעולות אלו מגדילות את הגמישות הארגונית, מפחיתות תלות בעובדים בודדים ומבטיחות את המשך הפעילות גם במצבי שינוי.
אירוע בטיחות
במפעלים ובמרכזי הפצה לוגיסטיים עלולים להתרחש מגוון רחב של אירועי בטיחות, חלקם נפוצים יותר ואחרים נדירים, אך כולם בעלי פוטנציאל לפגיעה חמורה בעובדים, בסביבה ובנכסים. הנה כמה דוגמאות:
- נפילות מגובה של אדם או סחורה
- פגיעות מציוד מכני
- דריסה ע"י משאיות ומלגזות
- פגיעות מחומרים מסוכנים, כימיקלים רעילים, גזים דליקים ועוד. חוץ מפגיעה בעובדים קיים סיכון גם לפיצוץ או דליפה של חומרים מסוכנים הפגיעה ליצור נזק ופגיעות בטווח של קילומטרים מהמפעל.
- שריפה.
- אסונות טבע: רעידות אדמה, שיטפונות או סופות, שעלולים לגרום לקריסת מבנים או נזק לציוד.
- פריצה וגניבת סחורות וציוד וחבלה מכל סיבה ומקור.
ישנם אמצעים רבים לנהל ולמנוע סיכוני בטיחות, על חלקם גם חלה חובה ביצוע רגולטורית: שימוש בציוד מגן, הדרכות בטוחות, סימון מסלולי הליכה, תחזוקה שוטפת של ציוד. אך בעיניי המרכיב החשוב ביותר ביצירת סביבת עבודה בטוחה ומניעת סיכוני בטיחות הוא מחויבות ההנהלה לנושא. כאשר ההנהלה פועלת באופן אקטיבי למיפוי וניהול הסיכונים, לאכיפת נהלי הבטחות, מגדירה יעדים ומדדים בתחום הבטחות, מתחקרת ומתקשרת בארגון אירוע בטיחות, ומקדישה משאבים לנושא ומנהיגה מדיניות ברורה שבטיחות היא ערך מוביל בחברה.
תקלת איכות דרמטית
במהלך 2022 אירע אירוע חמור במפעל "עלית" של חברת "שטראוס", בעקבות זיהום סלמונלה שהתגלה במפעל. בשל כך, כלל מוצרי השוקולד שיוצרו במפעל, הוחזרו מהשווקים בעלות של מאות מיליוני שקלים, והמפעל נסגר לשלו חודשים לצורך תיקון הליקויים וניקוי יסודי. מנכ"ל החברה, אייל דרור, נאלץ להתנצל בפני הציבור על הליקויים במפעל והביעו בחברה צער על הפגיעה באמון הלקוחות בחברה.
הערכות הן שההפסד הכספי שספגה שטראוס בעקבות סגירת מפעל עלית לשלושה חודשים נע בין 200 ל-230 מיליון ש"ח. סכום הזה כולל: אובדן מכירות, עלויות ריקול, תיקון הליקויים, פגיעה במוניטין.
המקור לזיהום לא אותר באופן וודאי, אך מספר גורמים שנחשדו כמקור:
- נמצאו ליקויים בתהליכי ייצור ובקרת איכות.
- יונים שחדרו למפעל כחודש לפני האירוע, נחשד ששלשת יונים גרמה לזיהום.
- זיהום שמקורו בחומרי גלם אם כי לא נמצאו ראיות לכך.
זוהי דוגמא אחת למשמעות הכבדה של אירועי איכות בשרשרת האספקה על ארגון.
תביעות ייצוגיות
חברות המספקות מוצרי צריכה BTC חשופות לתביעות ייצוגיות. בשנים האחרונות התרבתה התופעה של גורמים העוסקים בחיפוש יזום של סיבות לתביעה ייצוגית של חברות גדולות ושימוש בכלי של תביעות ייצוגיות כמקור הכנסה. התביעות הן בעיקר ביחס לליקויים באיכות המוצר, ולפערים בין המפרט מוצר המוצהר ע"י החברה, למשל בתווית המרכיבים למפרט המוצר בפועל. תביעות ייצוגיות הן עוד היבט של אירועי איכות שיש לנהל כסיכון.
תקיפת סייבר
תקיפות סייבר על שרשראות אספקה הן איום גובר וחמור על ארגונים בכל הגדלים. להלן כמה השלכות עיקריות של תקיפות מסוג זה:
- שיבוש פעילות: מוצלחת יכולה לעצור את זרימת הסחורות והשירותים, לגרום לעיכובים משמעותיים ולפגיעה בלקוחו ולהפסדים כספיים. תקיפות על שרשראות אספקה מפעלים חיוניים של מזון, אנרגיה ובריאות קריטיות עלולות להוביל למחסור ולפגיעה בביטחון הלאומי.
- פגיעה במוניטין: אירועי סייבר עלולים לפגוע באמון הלקוחות, השותפים והמשקיעים.
- גניבת מידע: סודות מסחריים, נתוני לקוחות ומידע פיננסי. ותביעות משפטיות עלולים להוסיף לעלויות הנזק.
על מנת להתמודד עם סיכונים אלו, חברות נדרשות לבנות שרשראות אספקה גמישות, תוך גיוון ספקים, בניית מלאי אסטרטגי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור שרשרת האספקה בזמן אמת.
כיצד ניתן לנהל סיכונים בשרשרת האספקה?
כדי להבטיח ניהול אפקטיבי של סיכונים בשרשרת אספקה, יש לאמץ גישה מתודולוגית המתמקדת בזיהוי, הערכה ותגובה לכל סוגי האיומים.
-
מיפוי וזיהוי סיכונים
השלב הראשון הוא ניתוח שרשרת האספקה וזיהוי נקודות תורפה. יש להגדיר את המקטעים הקריטיים ביותר שעלולים להיחשף לפגיעות, ולבצע הערכת סיכונים לכל גורם.
-
הערכת רמת החשיפה
לאחר זיהוי הסיכונים, יש לקבוע את ההסתברות להתרחשותם ואת מידת השפעתם על פעילות הארגון. ניתוח זה יסייע בהקצאת משאבים מתאימה למניעת כשל עתידי. - אסטרטגיה תפעולית לניהול ומזעור סיכונים
- גיוון מקורות אספקה – עבודה עם מספר ספקים חלופיים כדי לצמצם תלות בספק יחיד.
- פיתוח גמישות לוגיסטית – התאמת פתרונות שינוע מתקדמים והבטחת יכולת תגובה מהירה לשינויים בלתי צפויים. למידע נוסף על: ייעוץ לוגיסטי.
- שימוש בטכנולוגיות מתקדמות – יישום מערכות ERP מתקדמות, ניתוח נתונים באמצעות כלי AI וניהול מלאי חכם לחיזוי מגמות עתידיות.
- חתימה על חוזי שירות עם סעיפי גמישות – הוספת מנגנונים חוזיים שיבטיחו אספקה גם בתנאי חירום.
- ביצוע ניטור ובקרה שוטפת
שימוש בכלי בקרה ומעקב בזמן אמת מאפשר זיהוי מוקדם של סיכונים והתמודדות אפקטיבית עם שינויים. מערכות BI ומערכות מידע נוספות לניהול שרשרת אספקה יכולות לספק תובנות על חוסרים, עיכובים ואירועים בלתי צפויים.
החשיבות של מומחיות ביישום תהליכי ניהול סיכונים
על מנת ליישם בהצלחה ניהול סיכונים בשרשרת אספקה, נדרש ידע מקצועי רחב הן בהיבטים התפעוליים והן בשילוב טכנולוגיות מידע מתקדמות. יועצת או יועץ מומחה בתחום שרשרת האספקה, יוכלו לספק ליווי מקצועי המותאם לאתגרים הייחודיים של כל ארגון, תוך יצירת תהליכים ממוקדים לניהול משברים והבטחת פעילות רציפה.
לסיכום
ניהול סיכונים בשרשרת אספקה הוא היבט קריטי לשמירה על יציבות העסק והתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים. בעזרת מיפוי סיכונים, הערכתם, יישום פתרונות מניעה והטמעת מערכות מתקדמות, ניתן להבטיח אספקה רציפה ושיפור הביצועים העסקיים. שילוב בין ניסיון מקצועי, טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה אסטרטגית יסייע לארגונים לעמוד באתגרים של עולם דינמי ולהבטיח יתרון תחרותי לאורך זמן.
